זהר

קלב) אמר ר' ייסא, ואפילו אינון דבהאי עלמא. האיך א"ל, בגין דבפלגות ליליא, כל אינון זכאי קשוט, כלהו מתערי למקרי באורייתא, ולמשמע תושבחן דאורייתא, והא אתמר, דקב"ה וכל אינון צדיקיא דבגו גנתא דעדן, כלהו צייתין לקליהון, וחוטא דחסד אתמשך עלייהו ביממא, דכתיב יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי.

פירוש הסולם

קלב) אמר ר' ייסא וכו': אר"י ואפילו באלו הנשמות שבעוה"ז אתה אומר הוא משתעשע, איך הוא זה. אמר לו. משום, שבחצות לילה, כל אלו צדיקי אמת מתעוררים כולם לקרות בתורה ולהשמיע תשבחות של התורה. ולמדנו, שהקב"ה וכל אלו הצדיקים שבתוך גן העדן, כולם מקשיבים לקולותיהם, וחוט של חסד נמשך עליהם ביום. כלומר שע"י המ"ן שהם מעלים על ידי התורה והתשבחות, נמשך קו האמצעי אל הנוקבא, שה"ס אור החסדים, כנ"ל בסמוך. ולפי שהם גרמו לאור הזה, זוכים בו גם הם. וז"ש וחוטא דחסד אתמשך עלייהו ביממא. דהיינו אותו השיעור שגרמו להנוקבא. וזסו"ה ​יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. שבשביל השירה שבלילה זוכים לחסדו ביום.